גזר דין בתיק ת"פ 31789-01-11

1.         הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע עבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(א) יחד עם סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 [להלן: חוק העונשין].

            המדובר באירוע שהתרחש ביום 7.1.11, עת המתלוננת - קטינה ילידת מאי 98' (בת פחות מ - 13 שנה בעת ביצוע העבירה), חברתה של בתו של הנאשם (באותו הגיל), שהתה בביתו של הנאשם וצפתה בטלויזיה בסלון הבית בשעה 2:00 לפנות בוקר. בעת שצפתה בטלויזיה ובעודה שוכבת על הספה בסלון, התיישב הנאשם ליד המתלוננת והחל לעסות את כפות רגליה וללטף את בטנה. בהמשך, הכניס את ידו מתחת לתחתוניה של המתלוננת וליטף את איבר מינה.

2.         במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם כי הנאשם יישלח לקבלת תסקיר בעניינו והערכת מסוכנות, כאשר המאשימה תעתור לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל, פיצוי בסך 10000 ש"ח אשר יופקד בטרם הטיעונים לעונש ומאסר על תנאי, ואילו ההגנה חופשית בטיעוניה. בנוסף, הוסכם כי לא יוגש תסקיר קורבן.

3.         ייאמר כבר, כי בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים, בסופם גובשה המלצה שלא לשלוח את הנאשם אל מאחרוי סורג ובריח, ולהעמידו במבחן למשך שנתיים לצורך שילוב בטיפול ייעודי ולשם מעקב אחר הטיפול הזוגי והמשפחתי בו כבר שולב. כמו-כן, הערכת מסוכנות שנערכה במרכז להערכת מסוכנות בבאר-יעקב על-ידי הקרימינולוגית הגב' שפרן מצביעה על רמת מסוכנות מינית נמוכה - בינונית. יצויין עוד, כי מטעם ההגנה הוגשה חוות-דעת מומחה של הפסיכוטרפיסט אלון מרגלית, אשר ממליץ, בין השאר, "לנצל" את ההליך המשפטי על-מנת לשלב את הנאשם במסגרת טיפולית, כאשר במידה ואכן ישולב, רמת מסוכנותו המינית עשויה לפחות לרמה נמוכה גם כלפי קרבנות מוכרים ובמקומות פרטיים.

טיעוני הצדדים

4.         ב"כ המאשימה הבהירה, כי העונש המזערי בעבירה בה עסקינן על נסיבותיה הינו 21 חודשי מאסר - אך בשל החסכון בהעדת המתלוננת שוכנעה הפרקליטות כי יש מקום להגיע להסדר טיעון הכולל עתירה לרף מקסימלי של 15 חודשי מאסר בפועל. הדגישה את גיל הקורבן ואת הסיטואציה התמימה וה"רגילה", במהלכה הגיעה המתלוננת לבית חברתה להתארח, ובעת צפיה בטלויזיה בסלון הבית, ביצע הנאשם את המעשים המיניים כלפיה. מנסיבות ביצוע העבירות עולות מספר שיקולים לחומרה: ניצול האמון שניתן להורה של חברה בסיטואציה תמימה; גילה של הקטינה ופער הגילאים הגדול בינה לבין הנאשם; התעוזה שבמעשים אשר בוצעו בעת שאשתו וילדיו מצויים בבית. עוד הדגישה, כי מהמסמכים שהוגשו עולה, כי לאורך כל הדרך השליך הנאשם אחריות על הקטינה וטען כי שיתפה עימו פעולה.

ב"כ הפרקליטות ביקרה את חוות-הדעת שהוגשה מטעם ההגנה וביקשה ליתן מעמד בכורה להערכת המסוכנות אשר נערכה על-ידי הגוף שהוסמך לכך על-פי חוק. עוד התייחסה לחלקים מתסקירי שירות המבחן המעידים על כך כי הנאשם לוקח אחריות חלקית על מעשיו, ניסה למזער את הפגיעה במתלוננת וכי אינו זקוק לעזרה טיפולית - ולמרות זאת, בחלוף תקופת דחיה של 3 חודשים גובשה המלצה טיפולית. עוד פירטה, כי התסקיר האחרון שהוגש מתייחס בעיקרו לנזק שנגרם לבני משפחה ולחברים ואין התייחסות לפגיעה שחוותה המתלוננת ו/או בני משפחתה.

על כן, חזרה היא על עתירתה לעונש, והגישה פסיקה נוהגת ופסיקה של בית-המשפט העליון לתמיכה בטיעוניה.

5.         הסניגור עותר לבכר את האינטרס השיקומי של הנאשם, כשלטענתו, במקרים חמורים יותר אימצו בתי-המשפט השונים את המלצות שירות המבחן.

            הדגיש, כי המדובר באדם המנהל אורח חיים נורמטיבי, שירת בצבא ובמילואים, למד לימודים גבוהים, אדם עובד ובעל משפחה. עם מעצרו חווה זעזוע והפך למוקצה מבחינה חברתית, פוטר ממקום עבודתו וחווה נזקים עקיפים וישירים בכל אורחות חייו. התהליך המורכב שעבר הוביל אותו להבין ולהפנים את מעשיו.

            הסניגור הסכים, כי הפער בין הערכות המסוכנות הוא מזערי, אך הגישה היא שונה, כשיש מקום לאמץ את גישת המומחה מטעם ההגנה לפיה רמת המסוכנות תפחת אם ישולב הנאשם בטיפול.

            לטענתו, המדובר בנאשם אשר אינו רצדביסט בתחום המיני או אשר סובל מסטיה פדופילית, אלא בטעות חד-פעמית, חטופה, במצב של חשיכה, לאחר ששתה בירה, אז איבד את שיקול -דעתו.

            היפנה לאמור בתסקיר באשר להשפעת האירועים על בני המשפחה ועל מצבו הנפשי של הנאשם, כשלטענתו המלצת שירות המבחן, הגוף האובייקטיבי המקצועי, זהה למסקנות המומחה מטעם ההגנה.

            הסניגור טען לנסיבות ביצוע העבירה ככאלה המצויות ברף התחתון, ללא שימוש באלימות ו/או בכפיה ומבלי שהקטינה גילתה התנגדות.

            לאור נסיבות העושה והמעשה, סבור הסניגור שהאיזון בין הצורך בגמול והרתעה לבין אינטרס השיקום של הנאשם ומשפחתו מחייב את בית-המשפט שלא לשלוח את הנאשם אל מאחורי סורג ובריח ולאמץ את המלצות קצינת המבחן. לחלופין, עתר הוא להסתפק בהטלת עונש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

6.         שמעתי את דברי הנאשם, אשר תיאר את תחושות הבושה והחרטה המלווים אותו וביקש שלא לשלחו אל מאחורי סורג ובריח על-מנת שיוכל לשקם את חייו ואת חיי משפחתו. יצויין עוד, כי במסגרת הראיות לעונש, שמעתי את אשת הנאשם אשר עומדת לצידו, כשתיארה את התהליך שחוותה המשפחה כולה; כן שמעתי עדות של חברת משפחה אודות אופיו החיובי של הנאשם.

מצבו האישי והמשפחתי של הנאשם

7.         שני תסקירים הוגשו בעניינו של הנאשם, מהם למדתי כי המדובר באדם בן 48, נשוי מזה 17 שנים, אב לשני ילדים מתבגרים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות קרבי מלא, המשיך בלימודים לקבלת תואר הנדסאי, לאחר מכן במשך השנים הועסק בעבודות שונות. בעקבות מעצרו ובמסגרת התנאים המגבילים, העתיק מקום מגורי המשפחה ועובד כיום כאיש אחזקה לאחר שפוטר ממקום עבודתו הקודם על רקע מעורבותו הנוכחית בפלילים.

ממצאי הערכת המסוכנות מיום 7.8.11